מי אני

נעים מאוד, אני נועה ענבר. ב-25 שנה האחרונות אני חוקרת את הנושא של קונפליקטים ועימותים ברמה האישית והחברתית. 

אבל האמת היא, שכבר כילדה שנאתי עימותים ועשיתי הכל כדי להימנע מהם. עם הזמן הבנתי שסכסוכים הם חלק מהחיים. הם נמצאים בכל מקום – בבתי משפט, בארגונים ובקהילות וגם בתוך המשפחה. במקום לנסות להתחמק מהם, למדתי איך לנהל אותם נכון, בעזרת שילוב בין נקודות מבט שונות: משפטיות, חינוכיות, מחקריות ואנושיות.

השאיפה האמיתית שלי היא לקדם שיח פתוח שמביא להסכמות, על כלל המורכבויות שכרוכות בהן (ויש לא מעט). 

אני עורכת דין ומגשרת, ויש לי דוקטורט בלימודי מגדר. במקביל, עבדתי הרבה שנים במערכת החינוך. ותיכף אספר לכם איך התגלגלתי לעשות את מה שאני עושה.  

נקודת ההתחלה

הדרך המקצועית שלי התחילה בפקולטה למשפטים בת"א. בחרתי להתמחות בבית משפט לנוער, כי משהו בי רצה לראות איך המשפט פוגש אנשים – לא דרך מסמכים וסעיפים, אלא דרך הסיפור שלהם. שם גם הבנתי שאני רוצה לעבוד עם מתבגרים, אבל הרבה לפני שהם מגיעים למפגש הקשה עם החוק. 

אחרי ההתמחות נסעתי להתנדב בבית יתומים בגואטמלה, במקום קטן ויפהפה על שפת אגם, מלא בילדות וילדים שגדלים במציאות מורכבת וקשה. שם עוד יותר התחדדה בי ההבנה שאני רוצה לעבוד עם ילדים ומתבגרים, וכשחזרתי התחלתי תואר שני בייעוץ חינוכי ונכנסתי לעבוד בבתי ספר.

איך הגעתי מייעוץ חינוכי לגישור בגירושין?

כיועצת ראיתי, מתוך המפגש היומיומי עם תלמידים, הורים וצוותים בבתי ספר, עד כמה פרידה של הורים משפיעה על כל המערכת. ראיתי ילדים שמנסים להבין את העולם מחדש, הורים שמחפשים ודאות, וצוותי חינוך שמוצאים עצמם באמצע חסרי אונים, בלי הכלים הנדרשים. 

מתוך החוויה הזאת כתבתי תזה על מעורבות של אבות גרושים בחיי הילדים, שהמשיכה לדוקטורט שבדק איך אנחנו כחברה, ואיך המערכת המשפטית מסדירים הורות אחרי פרידה. גיליתי שהחוק ובתי המשפט משתמשים בכל מיני מונחים שאמורים לקבוע את מבנה המשפחה החדש (דרך מונחים כמו "משמורת", "אפוטרופסות", "אחריות הורית" ו"זמני שהות") בצורה שלא תמיד מצליחה להכיל את המציאות העדינה והמורכבת של כל המשפחה. ניסיתי לבדוק איזה סט של כללים יכול לייצר וודאות עבור משפחות לאחר פרידה – אחד מהתפקידים המרכזיים של המשפט. כללים שלא מתמקדים רק בשיח של זכויות וחובות, אלא גם בהבנה של האדם והמשפחה שנמצאים מול בית המשפט. ב"אתיקה של דאגה". 

טוויסט בעלילה

לקראת סוף הדוקטורט היה טוויסט בעלילה. אובחנתי עם סרטן שד, ונאלצתי לקחת הפסקה. זו הייתה תקופה של טיפולים, ילדים קטנים בבית והרבה למידה מחדש של מה זה לבקש עזרה ולהסכים לקבל אותה. ראיתי מקרוב איך הרעיונות שחקרתי – קשר, טיפול, תלות הדדית – נראים בחיים עצמם. זו הייתה תקופה קשה, אבל היא גם חידדה לי עד כמה מערכות יחסים, קהילה ותמיכה יכולים לחזק, ובהמשך הבהירה לי את הרצון והיכולת שלי לעבוד עם אנשים דווקא במקומות שבהם הם פגיעים; ללוות אותם, ולעזור לייצר בהירות ושקט בתוך הסערה.

מה אני עושה היום

גישור בגירושין – אחרי שהחלמתי וסיימתי את הדוקטורט, החלטתי לשנות כיוון – עדיין בתוך אותו שדה של משפחה, יחסים ומשפט – אבל הפעם מתוך עבודה ישירה עם זוגות שנמצאים ברגע של פרידה. גישור בגירושין הרגיש נכון: מקצוע שמצריך להכיר את המסגרת המשפטית, להבין את הקושי הרגשי, וללוות אנשים בבניית דרך חדשה ומציאותית עבורם ועבור הילדים.

בגישור אני פוגשת אנשים בתקופה רגישה ומטלטלת, שבה הרבה דברים לא ברורים. מה שכן ברור לי, כמעט תמיד, הוא שאפשר להגיע להסכמות. לא כי זה פשוט, אלא כי כשנותנים מקום למורכבות, לכל הקולות, מתעכבים במקומות שכואב להודות בהם אבל גם מסתכלים קדימה, נוצרת אפשרות למצוא פתרון שמחזיק.

הסכמים

משפטיים

במשפחה –      ההתמודדות האישית שלי לימדה אותי שלא תמיד קל לדבר על העתיד, אבל כשעושים את זה נוצר שקט, כזה שמאפשר להתמקד בחיים עצמם, ולא בדאגות שמסביב. לכן אני עורכת גם הסכמי ממון, ייפוי כוח מתמשך וצוואות – מסמכים שמאפשרים בהירות וביטחון, דווקא לפני שהמציאות כופה אותם.

בניית

הסכמות

בארגונים

וקהילות –      בהמשך הדרך הבנתי שהעקרונות שמאפשרים להורים לעבור פרידה בצורה מכבדת – תקשורת פתוחה, בהירות, הבנת הצרכים של האחר – יכולים גם לעזור לצוותים ולקהילות לבנות הסכמות. אני עובדת עם בתי ספר, ארגונים וקהילות, מתוך מטרה ליצור מרחב שבו אפשר לדבר בגלוי על מה שמקשה להתקדם. בהרצאה שאני מעבירה, אני מציגה בצורה ברורה ופרקטית איך בונים הסכמות בארגון: מה האתגרים שמופיעים כמעט תמיד, מאיזה טעויות כדאי להימנע, ואילו מתודות מאפשרות להוביל שיח מורכב בלי להיתקע בו.

אבל הרצאה היא רק הצעד הראשון. כדי שזה באמת יעבוד צריך לתרגל. לכן בשלב הבא אני מעבירה סדנה או מספר סדנאות יישומיות, בהן אנחנו לוקחים נושא שבוער בארגון ומתרגמים אותו יחד למסמך הסכמות שמאפשר תנועה משותפת וברורה יותר. המטרה שלי היא לא להישאר ברמה התיאורטית, אלא לייצר שינוי יומיומי שאפשר להרגיש בו.

ולטובת אלה שאוהבים לגשת ישר לעניין:

תארים והסמכות

·         תואר ראשון במשפטים (LL.B)  – אוניברסיטת ת"א.

·         תואר שני (MA)  בייעוץ חינוכי – אוניברסיטת ת"א (בהצטיינות).

·         תואר שלישי (Phd) בפילוסופיה, התוכנית למגדר, אוניברסיטת בר-אילן.

·         חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2006.

·         בוגרת קורס גישור, עם השלמה בגישור משפחתי ופרקטיקום של לשכת עורכי הדין.

·         מתאמת הורית מוסמכת.

תחומי העשייה שלי

• גישור בגירושין ותיאום הורי
• עריכת הסכמים משפטיים במשפחה – הסכמי ממון, ייפוי כוח מתמשך וצוואות
• הרצאות וסדנאות מעשיות לבניית הסכמות לארגונים וקהילות
• הכשרות למלווים/ות של חולי סרטן והרצאות להורים ולאנשי צוות במסגרת עמותת חלאסרטן.

[רונית – איך לשלב את זה בעמוד כפרגרף שעומד בפני עצמו?]

אשמח לעזור לכם

אם תרצו לקרוא עוד על בניית הסכמות בהקשרים הוריים, משפחתיים או ארגוניים-קהילתיים, מוזמנים להמשיך לגלוש באתר. ואם משהו ממה שכתבתי הדהד לכם, אני תמיד שמחה לשיחה ולעזור לייצר הסכמות שמאפשרות לנוע קדימה.