הגעה להסכמות הוריות וכלכליות בפרידה
גישור בגירושין ותיאום הורי
איך אפשר להסכים כשנפרדים?
בשני העשורים האחרונים ליוויתי מאות משפחות ברגע הרגיש של פרידת ההורים. דבר אחד היה משותף לכולן – תחושה של חוסר וודאות.
כי גם אם ההחלטה להיפרד התקבלה במשותף וגם אם קיימת ידיעה שהיא תוביל לעתיד טוב יותר, עולות שאלות:
איך הילדים יגיבו, ואיך הם יתמודדו עם השינויים והמעברים בין הבתים?
איך נסתדר כלכלית?
ובכלל – איך יראו החיים שאחרי?
מכנה משותף נוסף לכל המשפחות, שעליו למדתי מהניסיון וגם מהמחקר, הוא שקונפליקט משפטי מתמשך פוגע ברווחת הילדים.
במישור הרגשי-פסיכולוגי, ילדים סובלים מאוד כשהם חשופים למריבות ולמתח גבוה בין ההורים. למעשה, עוצמת הסכסוך ומשך הזמן שבו הוא מתמשך הם המנבאים החזקים ביותר לתגובת הילדים לפרידה וליכולת ההסתגלות שלהם אליה.
לכן, הדרך הטובה ביותר להגן עליהם, היא לנסות ולהיפרד בצורה יפה.
ברור לי שזה קשה.
לא קל לקבל החלטות משפחתיות גם כשמערכת היחסים בין ההורים תקינה, אז בטח כשהיא רעועה, כשאין אמון בין ההורים ואין תקשורת בריאה, וכשהסערה הרגשית מקשה על ההורים לראות את הצרכים של הצד השני, ולפעמים אפילו של הילדים.
ובכל זאת, אני מאמינה בלב שלם שבעזרת ליווי נכון אפשר לבנות הסכמות ולקבל החלטות משותפות, להחזיר את תחושת הוודאות והשליטה על החיים ולחשוב ביחד על טובת הילדים.
כל זה מתאפשר בחדר הגישור.
בעזרת ליווי נכון אפשר לבנות הסכמות ולקבל החלטות משותפות,
להחזיר את תחושת הוודאות והשליטה על החיים ולחשוב ביחד על טובת הילדים
גישור בגירושין
לפני שארחיב קצת על הליך הגישור, אני רוצה למקם איפה הוא נמצא בין האפשרויות השונות שעומדות בפני זוג המבקש לסיים את הקשר הזוגי:
להגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
לנהל מו"מ באמצעות עורכי דין כשכל צד מיוצג על-ידי עורך דין ומשלו וביחד הם מנסים להגיע להסכם.
לפנות לעו"ד אחד משותף, שינסח עבורם הסכם.
לפנות להליך גישור, שבמסגרתו הצדדים מגיעים להסכמות בהנחיית מגשר/ת ניטרלי/ת.
[למאמר "החלטתי שאני רוצה להתגרש – מה לעשות עכשיו?"]
כאן אני נכנסת לתמונה.
זוגות שמגיעים אליי רוצים להגיע להסכמות משותפות בנוגע להפרדת החיים המשותפים שלהם, באופן שמטיב איתם ועם הילדים, בצורה שקולה ומכבדת ובלי לערב את בית המשפט.
לא תמיד יש ביניהם אמון, או כבוד הדדי, אבל הם יודעים שיצטרכו לוותר על חלק מהרצונות שלהם, ומוכנים להסתכל גם על ההורה השני ולקחת בחשבון את הצרכים שלו, ובוודאי של ילדיהם, כדי להתחיל פרק חדש של הורות משותפת.
[למאמר "לאיזה זוגות מתאים הליך של גישור בגירושין"]
מתי רצוי להתחיל בגישור?
הליך הגישור מתחיל לאחר שההורים הבינו שפניהם לפרידה. לכן, במידה ואני רואה שהזוג שהגיע אליי עדיין נמצא בשלבי התלבטות, אפנה אותם לייעוץ זוגי.
לפעמים שני בני הזוג מגיעים להחלטה משותפת להיפרד, אך לעתים רק אחד מהם יוזם את ההחלטה והשני נותר בחוויה קשה.
גישור אופטימלי מתחיל לאחר ששני ההורים עיכלו את הרעיון והתחילו להשלים עם המצב.
במידה ולא ניתן להמתין אפשר להתחיל את הגישור גם קודם, אך עליו להיעשות בעדינות ותוך התחשבות בהורה שעדיין לא בשל לתכנן את העתיד בנפרד.
על מה צריך להסכים?
על לא מעט… בין הנושאים שעל הפרק:
- קביעת אחריות הורית וזמני שהות – מי אחראי על מה, מתי הילדים שוהים ולנים אצל כל הורה ואיך מתנהלים חגים, חופשות ומעברים.
- החלטות כלכליות הנוגעות לילדים – מזונות, מדור והוצאות נוספות כגון חינוך, בריאות, חוגים.
- החלטות בנוגע לאורך החיים המשליכות על הילדים – כגון קביעת רדיוס שבמסגרתו ההורים צריכים להתגורר.
- החלטות כלכליות לגבי חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים.
- אופן קבלת החלטות עתידיות – מה קורה במידה ומתעוררת סוגיה חדשה, כגון שינוי מקום מגורים מעבר לרדיוס שנקבע, או צורך במעבר מסגרת לימודית.
- התאמות לילדים עם צרכים מיוחדים – יצירת הסכמות שמותאמות למציאות המשפחתית הייחודית, מתוך הבנה של צרכים רגשיים, לימודיים או בריאותיים.
הידע שלי בדיני משפחה ובהליכים המשפטיים בבתי-המשפט לענייני משפחה ובבתי-הדין הרבניים, לצד התמחותי בדינמיקה משפחתית, התערבות בזמן משבר ופסיכולוגיה של ילדים ומבוגרים, מאפשרים לי להוביל הורים בבניית הסכמות יציבות והוגנות.